רוצים הכל, עכשיו, ובחינם!
כצרכנים באינטרנט, נהיינו מאוד מפונקים. התרגלנו לקבל כל שירות ומוצר, בלי לשלם עליו גרוש. המונים מאיתנו עזבו את שירותי הדואר של Yahoo כשאלה התחילו לדרוש כסף על שירותים מסוימים. גם לאלה מאיתנו שלא יחצו כביש באור אדום, יש ודאי תוכנות לא חוקיות על המחשב, או לפחות MP3 – ים.
זה התחיל אולי מהפחד לתת את כרטיס האשראי שלנו ברשת, אולם מהר מאוד כולנו התרגלנו לכך שהשירותים והמוצרים שאנחנו מקבלים מהאינטרנט צריכים להיות בחינם. הרי אנחנו כבר משלמים לספקית שלנו, לא?
הרצון שלנו לקבל הכל בחינם, יצר בעיות אצל חברות האינטרנט. זאת, מכיוון שחלקן מומנו ע"י פרסומות, ובשנים האחרונות ירד ה Click Through Rate (CTR – הקצב שבו אנשים בעצם טורחים להכנס לאתר דרך פרסומת) באופן דרסטי. החברות שרצו להמשיך לתת שירותים בחינם, היו צריכות למצוא דרכים אחרות לממן את עצמן. חלקן החלו להציע שירותים מתקדמים יותר בתשלום, על מנת שלא לדרוש כסף על שירותים שכבר סיפקו. אחרות מצאו מגוון דרכים אחרות, שאולי פוגעות בצרכן, אך הוא אינו מודע לכך.
כך, למשל, החלו מנועי חיפוש רבים לדרוש מהאתרים שהם מפרסמים כסף עבור תגובה מהירה (Yahoo) או עבור דירוג גבוה יותר לגבי מילים מסוימות (altavista, ורבים אחרים).
בסופו של דבר, ישנם כיום יותר ויותר שירותים מקוונים שדורשים מאיתנו כסף. אם נוסיף לכך גם אתרי מכירות כמו amazon ו – e-bay, אתרי מכירות פומביות ישראליים, ואפילו את האפשרות לעשות את הקניות שלנו בסופר, או להזמין אוכל מהמסעדה החביבה עלינו, דרך האינטרנט, הרי שעלינו ללמוד להיות צרכנים חכמים ברשת.
צרכנות חכמה העידן האלקטרוני
האינטרנט מספק לנו כצרכנים המון כלים לקנייה חכמה: עשרות אתרים מאפשרים לנו להשוות מחירים, לקבל דעות מומחים על מוצרים שונים, ולגלות מבעוד מועד בדיוק איזה מוצר אנחנו רוצים. אם פעם, לפני קנייה גדולה, הייתם צריכים ללכת לכמה חנויות, להשוות מחירים, אולי להסתכל קצת בעיתונים ולראות אם יש מבצע, היום כל המידע הזה פרוש לפניכם באינטרנט. כל מה שצריך לדעת, על כל דבר, ממכונות לאפיית לחם ועד למחשבים החדישים ביותר, נמצא ממש שם, בקצה העכבר שלכם.
ובכל זאת, לחלקכם הסצינה הבאה אולי תהיה מוכרת: מאוחר בלילה. אתם יושבים מול מכירה פומבית של המחשב/טלוויזיה/אופה לחם/נסיעה לחו"ל (מחק את המיותר) של חלומותיכם. עוד חמש דקות המכירה נסגרת, ההצעה שלכם (שגובהה בערך 30% ממחיר השוק של המוצר) במקום הראשון, ואתם בטוחים שאוטוטו אתם עומדים להגשים את חלומו הרטוב של כל ישראלי ו"לדפוק" את המערכת.
אלא שאז, בלי שום חוצפה ושום התראה מוקדמת, נכנס לו יוסי כ. ומעלה את המחיר. אתם מקללים את אמו של הנ"ל (שעכשיו שאתם חושבים על זה, בפירוש יכול להיות יוסי כהן שלומד אתכם דיסקרטית ובאמת ציין השבוע שהוא מחפש מחשב/טלוויזיה/אופה לחם/נסיעה לחו"ל), ומעלים בחזרה. הוא מעלה שוב, ואז בכלל נכנסת רותי ב. ומוסיפה עוד על המחיר. בקיצור, מהר מאוד המחיר עולה אל מעבר למה שאתם יכולים להרשות לעצמכם, ואתם פורשים.
אם תישארו לראות את סוף המכירה, אתם עלולים לגלות משהו מעניין מאוד. בחלק גדול מהמכירות הללו, מחיר הסגירה הסופי גבוה יותר ממחיר המוצר במכירה רגילה באינטרנט, לפעמים באותו אתר עצמו!
איך זה יכול להיות? הרי אמרנו שכל כך קל להשוות מחירים באינטרנט? איך יכול להיות שישראלי ממוצע, שהרי לא קונה שוקולד בסופר לפני שהשווה אותו לכל השוקולדים האחרים וחיפש את המבצע הכי שווה, קונה מחשב במחיר הגבוה לפעמים בכמה אלפי שקלים ממחירו האמיתי בשוק?
הסיבה העיקרית היא, ככל הנראה, סינדרום ה"כסף הוירטואלי". גם בקניות בשוק ה"אמיתי" אנחנו נוטים לשכוח שכאשר אנחנו משלמים בכרטיס אשראי, הכסף בעצם יורד מחשבון הבנק שלנו בסופו של דבר. על אחת כמה וכמה באינטרנט, שבה אנחנו בקושי מרגישים שהוצאנו כסף, עד שפתאום הוא מופיע לנו על התדפיס בסוף החודש.
במכירות פומביות במיוחד, נוצרת תחושה שאנחנו בעצם במין משחק. במקום להתמקד ברצון להשיג מוצר מסוים במחיר טוב, אנחנו נכנסים למין סחרור אדרנלין שבו המטרה היא לנצח את האחרים, ובכל מחיר. במקרים רבים, אפילו כשהמחיר כבר עבר את מה שאנחנו מוכנים לשלם, נמשיך להעלות אותו, רק כדי שיוסי כהן מדיסקרטית ישלם יותר על המוצר שהוא "גנב" מאיתנו.
אולי יש סיבות אחרות מדוע החבר התחיל להנות מקניות ברשת...
