שרת וירטואלי / שרת מיני יעודי נוצר על ידי חלוקה של שרת פיזי, באמצאות תוכנה, למספר שרתים וירטואליים
הפעילות המשותפת של מספר לקוחות על אותו שרת, מתאפשרת באמצעות מערכת ניהול מתקדמת המותקנת על גבי השרת.
מערכת זו מאפשרת לנהל ולהקצות לכל לקוח את המשאבים להם הוא זקוק, לדוגמא: הקצאת שטח דיסק , CPU, זיכון RAM וכדומה.
מערכות המחשוב נעשות מורכבות יותר וכתוצאה מכך יש מספר רב של שרתים ומספר רב של יישומים המופעלים על ידי אותו משתמש. וירטואליזציה מאפשרת ניהול גמיש וקל יחסית של משאבים:
גמישות וזריזות
חיסכון במשאבי מחשב – כך למשל יישומים המתבצעים בשרתי Windows ושרתי LINUX מנצלים במקרים רבים רק כ 20% עד 30% ממשאבי המעבד של השרת. וירטואליזציה מאפשרת ניצול גבוה יותר של משאבי המעבד של השרת באמצעות הגדרת מספר מופעים של מערכת הפעלה על שרת פיזי אחד.
גמישות בניצול משאבי מחשב – ניתן להגדיל ולהקטין באופן דינמי את כמות המשאבים האמיתיים המוקצת לשרת וירטואלי. יכולת זו מאפשרת למשל הגדלת כמות המשאבים המוקצת ליישום מקוון אליו מתחברים משתמשים בשעות הבוקר והעברתם לשרת וירטואלי אחר המבצע גיבויים בשעות הערב.
ניהול קל ופשוט יותר כתוצאה מהקטנת כמות יחידות החומרה הפיזיות בארגון. כך למשל וירטואליזציה של דיסקים עשויה לחסוך ניהול יחידות דיסקים פיזיות שונות במערכות הפעלה שונות בארגון ומאפשרת ריכוזן בשרת דיסקים אחד משולב.
קריסה או נזק הנגרם ע”י משתמש מסויים, לא משפיע על סביבות וירטואליות אחרות הפועלות על אותו שרת וירטואלי.
תעבורה גבוה או עומס על ה CPU לא ישפיע על שרתים וירטואליים אחרים הפועלים על אותו שרת.
